כהורים, אנחנו עשויים לחוש מבוכה סביב נושא המחזור.
בכל זאת, עם רובינו לא דיברו על מחזור, ואם כבר דיברו, זה היה על הדרך, או באופן טכני כזה, שמסביר מה צריך לעשות וזהו.
ברור לי שיש משפחות שבהן זה היה אחרת, אבל אצל רובינו השיחה העיקרית היתה זו שנעשית לכולנו בכיתה ו' עם היועצת או האחות, תלוי כמה מבוגרים אנחנו.
אפילו בתקשורת ובמדיה יש מבוכה גדולה סביב נושא המחזור, וזה שתמיד נראה בפרסומות ייעודיות דם בצבע כחול מדגיש את זה אפילו יותר.
אם ננסה לחשוב לעומק על המחזור, הווסת, ומה שהן מסמלות, נגלה שבעצם מדובר בדבר לא פחות ממדהים שמתרחש בגוף שלנו חודש אחר חודש.
מדובר ביכולת של הגוף שלנו להתחדש, להתרענן, להתנקות ולעבור תהליך מעגלי ומרגש, שבבסיסו מחזיק בתוכו את היכולת המופלאה של הגוף של המתבגרות שלנו להביא חיים חדשים בעולם, אם ירצו בכך בעתיד.
ואת כל הדבר הזה אני הכי הכי רוצה שתזכרו בראש, כשהשיחה על מחזור מתקיימת.
המסר החשוב ביותר שכדאי שיעבור בשיחה הזו הוא שהגוף שלהם חזק, בריא ומיוחד. בדומה לאופן שבו הוא משרת אותן במגוון תחומים אחרים כמו ספורט, מלאכה, תחביבים ושאר דברים (כן, גם לכתוב הודעות בוואטסאפ זו יכולת גופנית מרשימה!)- כך גם בעת המחזור הגוף שלהן מתחדש, מתרענן ובעצם עובר תהליך בריא וחשוב.
אני מזכירה שגיל ההתבגרות הוא גיל שברירי ממילא, גיל שבו העיסוק במראה החיצוני גובר מאוד, וגיל שבו כל הערה לא במקום עלולה לנטוע תחושות קשות שעשויות להישאר עם המתבגרת זמן רב, אז כדאי לנצל את השיחה הזו כדי להרים להן, על עצמן ועל הגוף שלהן. מה רע?
מתי כדאי להתחיל לדבר איתן על מחזור?
כשאני אומרת ניצני התבגרות אני מתכוונת לשיער ערווה, שיער בית שחי, חזה שגדל, מותניים שמתעגלות, טריקת דלתות, חוסר סבלנות וחוסר נסבלות באופן כללי (סתם, סתם, זה לא). ושוב, זה מאוד יכול להשתנות מילדה לילדה. לפעמים נראה ילדות צעירות יותר שכבר יש ניצני התפתחות וכן נדבר איתן, ולפעמים נראה ילדות שאין להן ניצני התפתחות ובכל זאת נרצה לדבר איתן כי נרגיש שהן סקרניות, ולא נרצה שישמעו על זה מגורמים אחרים לפנינו.
אחרי שהחלטת שהגיע הזמן לדבר, קובעים עם המתבגרת איזה ערב בנות סופר כיף, עם אוכל טעים או איזה שוקו פינוקים, ומספרים לה, בטבעיות (אם זה לא בא לך, תזייפי! סתם, תכף יהיו טיפים גם לזה).
זה ממש לא חייב להיות איזה ערב של הפקת ענק. גם סתם ארוחת ערב היא סבבה, וההמלצה שלי? באוטו.
עדיף בנסיעה לצפון הרחוק או לדרום הכי דרומי. לא לשכוח להפעיל נעילת ילדים והיא שלך לנצח (רק ודאי קודם שהיא מורידה אוזניות, כן?)
מה כדאי שהן ידעו על מחזור?
לפני הכל, חשוב שהן יידעו ויכירו את החלק הפיזילוגי. במחקר מאוד מעניין שנעשה בבריטניה על 3000 נשים וגברים בוגרים גילו שכמעט מחצית מהם לא ידעו למקם את הדגדגן על גבי דוגמא של איבר המין הנשי, ללא הבדל בין גברים ונשים.
המשמעות היא שיש סיכוי טוב שיש לא מעט נשים וגברים בוגרים שלא יודעים מה כולל איבר המין הנשי, מה החלקים שבו, ואיך הוא נראה מבחינה אנטומית. אז כדאי להתחיל בהסבר הבסיסי הזה. ספרו להן על המבנה של איבר המין, על הנרתיק, השופכה, הרקטום, על השפתיים הפנימיות והחיצוניות, על השחלות, על החצוצרות.
עוד נרצה לספר על מה זה בעצם הדימום- הוסת (ביצית שלא נקלטת ומופרשת מהגוף יחד עם מעט מרירית הרחם),
ועל מהו המחזור (הזמן שעובר בין וסת לוסת).
אני עוצרת כאן עדי להגיד שייתכן שחלק מהדברים הללו לא לגמרי ידועים או יושבים טוב בראש גם לך, ואם זה אכן כך זה בסדר גמור, וכדאי להיעזר בספרי אנטומיה בסיסיים של גוף האדם (למשל אטלס גוף האדם). אחרי שנסביר את זה לעצמינו וזה ירגיש מובן יותר, נוכל גם לספר את זה בקלות יותר למתבגרת.
החלק השני שנרצה לדבר עליו הוא החלק הרגשי.
נדבר על כמה מדהים זה שהגוף שלנו מתחדש ומשתנה במהלך החודש ומחודש לחודש.
נדבר על זה שכן, לפעמים הגוף צריך שנייה להתבאס על זה שאין תינוק הפעם (אבולוציה וזה),
ולכן זה יכול להיות גם כואב בחלק מהזמן. זה משתנה מאישה לאישה ומתקופה לתקופה.
חשוב להדגיש, אנחנו לא במרתון, ואף אחד לא עומד מלמעלה עם סטופר.
לא חייבים להגיד הכל בבת אחת. והכי חשוב שזה יהיה בסולם הערכים שלך, לא שלי.
העיקר שנקודת המוצא שלך תהיה שהדבר הזה הוא בעצם מופלא וטהור ומהמם.
מה עוד כדאי לספר?
אלא אם היא הייתה טראומטית במיוחד, ואז כדאי לחכות עם זה לפעם הבאה שתדברו (וזה יהיה בקרוב!).