מקלחות משותפות.
טא-דא-דא-דם.
אחד מנושאי המיניות שהכי הכי קשורים לסל הערכים האישי, המשפחתי והתרבותי הוא עירום בבית ומקלחות משותפות. זה גם אחד הנושאים שבו נראה הכי הרבה שונות בין משפחות.
יש משפחות שאני מדברת איתן על מקלחות משותפות והן בהיסטריה טוטאלית ובטוחות שנפלתי על הראש בעצם ההצעה,
ויש משפחות שעבורן זהו זמן קסם נינוח ופתוח, של חקירה ולמידה.
אז מה בכל זאת צריך לדעת על מקלחות משותפות?
1. כשאנחנו מדברים על מקלחות משותפות אני מדברת גם על מקלחות של אחים שלא מאותו מין, וגם על מקלחות של הורה-ילד שלא מאותו מין (או מאותו מין כמובן, רק שזה לרוב עובר יותר בקלות לרוב הא.נשים). כפי שציינתי בהתחלה, יש משפחות שדבר כזה ממש ממש לא קורה, ואין פה נכון או לא נכון.
זהו זמן שבעצם הכל מוגש לנו על מגש של כסף, קלאס באפס מאמץ. למה הכוונה?
אני רוצה לדבר איתם על איברים פרטיים? הנה זה פה לפניי.
אני רוצה להסביר על ההבדל בין פרטי לציבורי? הנה, זה ממש כאן!
אני רוצה לשיים את איברי הגוף ולנרמל גם את הפות והפין בתוכם? וו-לה. קל
כל מה שקשור להתפתחות המינית, להריון אם יש, או לגוף הפרטי פשוט מונח בפניי בצורה נוחה ונגישה, וזה גם תואם סיטואציה כך שאני לא צריכה להמציא את עצמי מתחת לשטיח.
אז בעיניי, כפי שאפשר היה להבין, יש ערך גבוה וגדול במקלחות משותפות.
זהו למעשה זמן חקירה מופלא ומהמם, שקורה *במרחב בטוח*, שבגילאים הצעירים אני גם נמצאת בתוכו כדי לפקח, ואיזה מדהים זה בכלל שזה מתאפשר.
זה עשוי להמעיט משמעותית את הצורך בחקירה חיצונית, כי זה מתאפשר כאן, בבית שלנו, במרחב נעים ומאפשר, שהוא גם מפוקח ומתווך על ידי. יש מושלם מזה ללמידה?
אז הסימן המשמעותי והחשוב מכולם הוא תחושת אי נוחות. של אחד הצדדים.
כן, גם מבוגר נחשב צד:)
ברגע שמסתמן מאחד הצדדים שיש תחושה של אי נוחות, תחושה שיש מבטים לוטשים, תחושה שיש מגע לא מותאם באיברים הפרטיים, תחושה של "לא נעים לי" "לא נוח לי", תחושה של רצון להסתתר, להתכסות, או ביטויי בושה והסתרה- זה הסימן שלנו שהגיע הזמן להפריד, לעצור, ולאפשר פרטיות גם בזמן הזה.
מבחינה התפתחותית זה לא אומר שהסתיימה החקירה, אבל היא הסתיימה באופן הזה, וצריך להבין יחד מה השלב הבא.
לא מכירה ילדים שיבואו להורה להגיד "הי אימא, שומעת? אני חש חוסר נוחות להתקלח עם אחותי בת החמש, זה מציף אותי ואני מרגיש לא נוח" נכון?
