כששיער הגוף מתחיל לצמוח אצל המתבגרים והמתבגרות הצעירים שלנו,

סביב גילאי 9-10 בערך והלאה,

(בלי לחץ אם זה עוד לא קרה, זה יבוא! הכל טוב!)

יש התרגשות רבתי באוויר.

מצד אחד זה הכי סימן עבורם לזה שהגוף כבר משתנה ומתבגר,

ומצד שני, לא פעם זה מביך,

מבייש, או סתם לא נוח.

יש הבדל בין בנים לבנות?

מעניין לבחון את ההבדל בין שיער הגוף אצל בנות ואצל בנים, בגילאים האלה.
הרבה פעמים נראה שאצל בנים, שיער גוף מסמן סימן של כבוד,
כזה שמסמל התבגרות וכניסה לעולם הגבריות,
בעוד שאצל הבנות השיער עשוי להסתמן כגורם מבייש, טורדני, כזה שצריך להיעלם. במיוחד אם הוא באיזור שרואים אותו כגון הפנים או המפשעות בקיץ.

אז מה כדאי לענות להם כשהן מבקשות להסיר את השיער?
באיזו דרך הכי כדאי?

האם מתאים שילדה בגיל כזה תסיר שיער?

איך מדברים על זה?

כמה נקודות למחשבה על שיער גוף.

הגישה שלי בנושא שיער גוף נחלקת לשניים.

החלק הראשון מתייחס לשיער פנים ושיער גפיים.

בעיניי, אם יש ילדים שניחנו בשיעור גבוה,

וכבר מכיתה א' או ב' מרגישים לא בנוח עם זה שיש להם גבות מחוברות למשל,

אני מאמינה שבתיאום נכון איתכם ההורים,

אפשר להגיע להסכמה על הדרך הנוחה והטובה ביותר לטפל בשיער,

ולהסירו.

אני נפגשת לא פעם עם ילדים שחווים קושי חברתי מאוד גדול סביב נושא השיער בפנים,

כאלו שכבר שנים סוחבות את הכינוי המעליב "מאזדה" או "חד גבה" או "מקדונלדס" (כן, ילדים יכולים להיות יצירתיים ומרושעים כאחד),

ואני באמת לא רואה סיבה הגיונית שלא לסייע בנושא הזה.

כמובן שבתיאום איתכם, ולפי סל הערכים שלכם, שמתאים למשפחה שלכם.

כנ"ל לגבי שיער גפיים,

פגשתי לא מעט בנות בכיתה ה' או ו' עם חתכים נוראיים ברגליים מגילוח,

כי פחדו לשתף את ההורים מחשש שיכעסו או לא ירשו להן,

ואז פשוט עשו נסיונות עם הסכין של אימא (או אבא) בזמן המקלחת.

עדיף בעיניי שזה יהיה בתיאום איתכם,

ותחליטו יחד על שיטה שמתאימה לכם ולסל הערכים שלכם,
וגם כזו שלא פוגעת בגוף ומאפשרת חוויה נעימה לטווח ארוך יותר.

כמובן שאפשר להפוך את הלמידה הזו למשותפת, להדגים איך כדאי ועל מה חשוב להקפיד,
או אם החלטתם על הסרה ממוסדת יותר, ללכת יחד לקוסמטיקאית ולהפוך את זה לחוויה מעצימה וכיפית משותפת.

החלק השני מתייחס לשיער ערווה.

וכאן, בשונה מאוד מהגישה הכללית שלי,

שבה אני (משתדלת להיות) מאוד קשובה ופתוחה גם לגישות האחרות הקיימות,

בעניין הזה יש לי גישה ברורה וחד משמעית,

והיא לא לאפשר הסרה של שיער ערווה,

לבנים או לבנות בגיל ההתבגרות,

בשום אופן ופנים.

למה אני כל כך מתנגדת?

בשביל לתת תשובה מקיפה לשאלה הזו, בואו רגע נבין מה המטרה בכלל של שיער גוף, ולמה הוא שם.

לשיער גוף יש תפקידים רבים ושונים, למשל הרחקת חיידקים מאיזורים רגישים שיש בהם פתח (כמו למשל בריסים או באף),
שיער הגוף גם שומר על חום הגוף על ידי יצירת שכבה מבודדת (תחשבו רגע על אדם עם קרחת מול אדם עם שיער מלא ביום חורף קר. הרבה יותר קר לאדם ללא השיער).

תפקיד חשוב נוסף של שיער הגוף הוא יצירת תקשורת. גוף האדם פולט פרומונים אשר מייצרים ריח גוף ייחודי לכל אדם באשר הוא. ככה למשל מחקרים מראים שתינוק קטן יכול לזהות את חולצת אימו מבין שלל חולצות אחרות, רק לפי הריח. אפילו בחתונמי השתמשו בטריק הזה כדי לבדוק משיכה מינית בין שני אנשים!

שיער הגוף בעצם משמר את הריח הייחודי הזו לאורך זמן וכך אנשים (או חיות😊) אחרות יכולות להגיב אליו.

התפקיד האחרון של שיער הגוף, הוא בעצם סימן לבגרות מינית. הופעת שיער ערווה באיזור המפשעות ובבית השחי הוא אחד מסימני התבגרות מינית שקורית סביב גילאי 9-10 או מעט מאוחר יותר.
בהתחלה השיער מופיע כפלומה דקה ועדינה (לרוב בהירה), ממש כמו של תינוק, ולאט לאט תופסת את צבע השיער הטבעי הגדל בראש.

בחברה של ימינו, יש סוג של טאבו לגבי הצורך של נשים וגברים בהסרת השיער,

וכמעט ולא ניתן לראות במדיה או בשלטי חוצות גברים ונשים בעלי שיער גוף טבעי.

להפך, נשים בעלות שיער בית שחי לדוגמא, עלולות להיתפס כגבריות או מגעילות,

ואילו גברים עם שיער חזה ובטן עשויים להיתפס כלא גבריים, רופסים ולא מיניים.

לתפיסה הרווחת הזו יש מחיר כבד בעיניי.

תעשיית היופי מייצרת מציאות שבה כל נערה ונער שואפים לנראות אחידה, חלקה וילדית, בעוד שבפועל הגוף שלהם נראה לגמרי אחרת.

זה מייצר מציאות שבה מהרגע שבו השיער הגדל, יש צורך להילחם בו, להיאבק בו, לעשות זאת שוב ושוב מול הגוף שממשיך לייצר שיער באופן טבעי, ולמעשה עשוי לפגוע אנושות בדימוי הגוף ובתחושה הבסיסית ש"אני בסדר".

אצל מתבגרים ומתבגרות צעירות העניין הזה משמעותי פי כמה,

כי בשונה מנשים וגברים בוגרים, זה מבסס אצלם את הידיעה שמשהו בגוף שלהם לא תקין, לא עובד טוב. לא בסדר ודורש שינוי.

אז למה בכל זאת אני מתנגדת להסרת שיער ערווה?

זה לא מותאם גיל בעיניי, זה יכול ליצור נזק גדול יותר מהתועלת,

זה פתח לעיסוק נרחב יותר במיניות שאינה מותאמת,

ואני גם לא יכולה להתעלם מזה שהקישור הכי ראשוני בעיניי לאיבר מין חלק ונטול שיער הוא מעולמות הפורנו,

ששם יש שלל דברים שאינם תואמי מציאות.

אם המתבגר/ת הצעירה מביעים בקשה להסיר שיער באיברי המין, שווה מאוד לבדוק איתם מאיפה מגיע הרצון לזה,

כי אני די בטוחה שהיתה שם חשיפה לא מותאמת לפורנו, אחרת מאוד מעניין מהיכן הרעיון.

אני יודעת שיש שיאמרו שהגישה שלי היא קיצונית בעניין,

ויש לי מחלוקת חינוכית עם אחרים שחושבים אחרת ממני,

אבל בחרתי כאן להביא את דעתי,

ובסופו של דבר,

אתם הרי תעשו מה שנכון ומתאים לכם ולמשפחה שלכם

ואיך מתווכים את כל זה?

אז קודם כל חשוב בעיניי להסביר קצת על המטרות של שיער גוף, כחלק מהסבר והכרות כללית עם הגוף שלנו,

אפשר לדבר על מה שמפריע ולהבין מה מוקד העניין,

אפשר לתת מקום לתחושות שעולות, ולנסות לאוורר תחושות של בושה או מבוכה אם עולות (זה לגמרי בסדר להרגיש מבוכה😊) ,

ובעיקר אפשר להתייחס לזה כאל כל גבול אחר שאנחנו מציבים בבית, אבל כן לעשות עליו שיח מכבד שנותן גם הרבה מקום למתבגר או המתבגרת הצעירים,

כי אחרי הכל, הגוף שלהם הוא רק שלהם.

בהצלחה!