הימים מתקררים, הגשם חזר אלינו ובגדול, ובהרבה משפחות מתחילים הריבים האלה על כן לקחת מעיל, לא לקחת מעיל, להשאיר את הסווטשירט באוטו או ללבוש עוד גופיה.
בעיניי, זו הזדמנות מצוינת לתרגל כמה דברים בהקשרים למיניות בריאה.
- תשומת לב לגוף ולתחושות הגוף. לשאול את הילדים איך זה מרגיש כשקר לנו בגוף? איך זה מרגיש כשחם לנו? מה קורה בכפות הידיים, בכפות הרגליים, בחזה ובפה כשקר או חם מדי? איך בכלל אפשר לשים לב או לדעת כשקר לי? תשומת הלב לתחושות ובכלל לאיברי החישה שלנו היא תשומת לב חשובה מאוד שלגמרי מהווה בסיס לחינוך למיניות בריאה וקשר נעים ומחבר עם הגוף שלנו בכל גיל.
- חשוב לשים לב שזה שהביטוי שאנחנו כל כך מנפנפים בו מול הילדים "הגוף שלי הוא רק שלי" לא יחווה אצלם כריק מתוכן.
למה הכוונה? אם אנחנו נלחמים בהם שיקחו מעיל, למרות שהם טוענים בתוקף שלא קר להם ושזה רק מסרבל אותם ולא נעים, ואנחנו בכל זאת מכריחים אותם כי בוקר וכי אנחנו לחוצים, יש כאן מסר מאוד מבלבל.
עכשיו ברור שאני מבינה את החשש והדאגה מזה שיהיו חולים או מזה שבאמת יהיה להם קר ולא נהיה שם להגיש להם מעיל, אבל החשיבות של כבוד לגוף שלהם חייבת להיות לנו בראש. - הרבה פעמים בהקשר לתחושות, טעמים והרגלים, אנחנו נוטים בלי כוונה להשליך על הילדים שלנו את הבחירות וההרגלים שלנו. למה הכוונה? אם בעינינו דג נא וסושי זה הדבר הכי דוחה שקיים בעולם הזה (מי אתם אנשים מופרעים?!), סביר להניח שלא נמהר לחשוף את הילדים שלנו לדג נא ולסושי ואולי אפילו נדגיש בפניהם שמדובר במאכל דוחה במיוחד.
אממה? אני יודעת שאני מחדשת לכם עכשיו בטירוף, אבל הילדים שלנו הם תוצר נפרד מאיתנו. לגמרי נפרד. עם העדפות, טעמים ובחירות משלהם. וייתכן שהם דווקא ממש, אבל ממשששש יעופו על הדג הזה והרול הזה, אם רק נאפשר להם חשיפה.
אותו הדבר גם בביגוד. אם לא נכפה עליהם אוטומטית את מה שנראה בעינינו לנכון, ייתכן ונגלה יחד עולם חדש. זה אגב עובד לשני הצדדים.
אני למשל אישה שכמעט ולא סובלת מקור, ובאוטומט הרבה פעמים אני אציע לילדים שלי שלא לקחת מעיל ("כי נעים היום") בעוד שהם יכולים לחוות קור מקפיא בכיתה או אפילו במזגן של הקיץ.
אז מה אני מציעה?
קודם כל, לזכור שהם אלה ששולטים בגוף שלהם.
מעבר לזה, לנסות ולהבין איתם לעומק, מה בדיוק מפריע להם בסווטשירט או במעיל. האם ההדפס? האם התחושה? יש ילדים עם ענייני ויסות שניילון מרשרש של מעילים זה אחד הדברים הכי נוראיים עבורם.
אחרי שגילינו ודיברנו, אפשר ללכת יחד לחנות, ולהרגיש ביחד את המרקמים השונים של הבגדים. אולי היא ממש תתלהב דווקא ממעיל פוכי שמנמן? או שאולי הוא דווקא יעדיף את הפליז המלטף? אולי הכי נוח יהיה דווקא צמר או קורדרוי?
החוויה הזו, של להרגיש ולהבין מה נעים לי, גם מבחינה חושית וגם מבחינת הדפסים וטקסטורות סתם ליופי, זו חוויה חשובה מאין כמוה.
בואו ננצל את החורף בשבילה.
אה, וגם את השלוליות.
קודם כל, לזכור שהם אלה ששולטים בגוף שלהם.
מעבר לזה, לנסות ולהבין איתם לעומק, מה בדיוק מפריע להם בסווטשירט או במעיל. האם ההדפס? האם התחושה? יש ילדים עם ענייני ויסות שניילון מרשרש של מעילים זה אחד הדברים הכי נוראיים עבורם.
אחרי שגילינו ודיברנו, אפשר ללכת יחד לחנות, ולהרגיש ביחד את המרקמים השונים של הבגדים. אולי היא ממש תתלהב דווקא ממעיל פוכי שמנמן? או שאולי הוא דווקא יעדיף את הפליז המלטף? אולי הכי נוח יהיה דווקא צמר או קורדרוי?
החוויה הזו, של להרגיש ולהבין מה נעים לי, גם מבחינה חושית וגם מבחינת הדפסים וטקסטורות סתם ליופי, זו חוויה חשובה מאין כמוה.
בואו ננצל את החורף בשבילה.
אה, וגם את השלוליות.
