היום בחרתי לכתוב על איך מתחילים לדבר על מיניות עם ילדים
אבל לפני כן, הבסיס הראשוני להתחלה של שיח עם ילדים על מיניות, מתחיל בלהיזכר רגע בחינוך למיניות שאנחנו קיבלנו. או לא.
החינוך המיני שאנחנו קיבלנו
מצפים מאיתנו, שנדע לחנך את הילדים שלנו למיניות בריאה, ולדבר איתם על הכל.
אבל בעצם, מאיפה שנדע לעשות את זה? איך דיברו איתנו על מיניות כשהיינו ילדים, אם בכלל?
הרי לנו, במקרה הטוב היתה שיחה אחת עם אחות בית הספר או היועצת (זה תלוי באיזה שנתון נולדת),
שכמובן יועדה רק לבנות (ואוי ואבוי אם הבנים ייכנסו ויראו את השקף של גוף האישה!),
ובשיחה הזו למדנו בזריזות על ענייני המחזור והוסת,
וכמה חשוב לשמור על הגיינה.
והיו כאלה שהגדילו לעשות ואפילו הזכירו התקן תוך רחמי, כי הרי ברור שנורא נורא חשוב שילדות בגיל 11 יידעו על זה, עוד לפני שחלקן בכלל קיבלו מחזור.
ושום מילה על עונג או הנאה,
חס וחלילה.
במקרים אחרים, היתה לנו איזו שיחת השלמה בכיתה ט' (ט'!! כמה יכולנו לעשות עד אז!) ושם דיברו עוד ממש מעט על כמה צריך להיזהר,
וכמה חשוב לשמור על עצמינו, ועל הכבוד שלנו.
ושוב שום מילה על עונג או הנאה,
חס וחלילה.
אם שפר גורלינו ונגזר עלינו להיות מהמין הגברי בגיל ההתבגרות הצעיר,
נדירות הפעמים שבכלל עלה שיח שאינו שיח של "אסור ואסור ואסור",
או שכלל יותר מ"הי גבר, תשמור לא להכניס להריון אף אחת, סבבה?"
ונחשו מה,
שום מילה על עונג או הנאה,
חס וחלילה.
נכון, יש משפחות שבהן השיח היה הרבה יותר פתוח ומאפשר, אבל נושא המיניות אצל רובינו עדיין היה (ועודנו) טאבו,
והמידע שקיבלנו היה דל.
ועכשיו, עם הכלים האלה, מצפים שנחנך את הילדים והמתבגרים שלנו למיניות בריאה?
שנשוחח עם המתבגרים שלנו על הפורנו שהם צופים בו? שנשוחח עם הילדים על איך באים ילדים לעולם ואיך בדיוק התינוק נכנס לבטן של אימא?
אלליי!!
איך מתחילים לדבר על מיניות עם ילדים ?
קודם כל, מבינים שזה נורמלי וטבעי שייתקעו לנו המילים, ושזה לא יתגלגל בלשון ויהיה ממש מוזר ושובר שיניים בהתחלה.
זה אפילו ממש בסדר שזה מביך וגורם ללחיים שלנו לבעור.
אם הגעת לכאן, זה אומר שהנושא הזה מעניין אותך, חשוב לך,
וזו התחלה מצוינת בכל פרמטר.
אם הגעת לכאן זה אומר שיש לך מודעות לזה שחשוב לנהל שיח פתוח עם הילדים שלנו על מיניות.
שיח שמתייחס גם למה שבריא, מהנה וממש ממש כיפי בכל הדבר הזה שנקרא מיניות וגוף.
זה אומר שיש לך הבנה לזה שיש להם צורך גדול בהכוונה, ובדיבור אחר ממה שהיה כשאנחנו היינו קטנות וקטנים.
מאיזה גיל כדאי להתחיל לדבר על מיניות עם ילדים ?
כדאי להתחיל כבר מגילאים צעירים, סביב 3.5-4.
כמובן שהשיח יהיה מאוד שונה ככל שהגיל עולה, ולא אגיד את מה שיש לי להגיד לבת ה-7, לילד שהוא בן 3 ולהפך,
אבל את הבסיס אפשר להתחיל כבר מגיל מאוד צעיר.
הבסיס של השיח בגיל הרך כולל כמה פרמטרים:
זיהוי של איברי הגוף
חשוב ללמד את הילדים לזהות את שמותיהם של כל איברי הגוף שלהם. כולל איברי המין. לפעמים יש לנו נטייה לקרוא לאיברי המין בשמות אחרים כמו פושפוש, פיפי או השם החביב עליי "את זה", והמסר שעלול לעבור הוא של הסתרה, בושה וטשטוש. לכן חשוב שמדי פעם נשתמש גם בשמות המפורשים של איברי המין, פין ופות, כדי לתת תחושה שכל האיברים שלנו לגיטימיים. עוד על זה אפשר לראות בסרטון החמוד הזה
הגוף הפרטי
חשוב ללמד את הילדים מהם האיברים השייכים לגוף הפרטי שלהם. הדרך הכי פשוטה שמצאתי היא שהאיברים של הגוף הפרטי הם אלה שאנחנו רוצים לכסות בבגד ים, משמע ישבן ופין אצל בנים, חזה ישבן ופות אצל בנות. עוד חשוב להסביר שבגוף הפרטי מותר רק להורים לגעת, ורק לצרכי בריאות או ניקיון כמו למשל למרוח משחה בטוסיק או לנקות ישבן אחרי עשיית צרכים. נוסיף גם שאנחנו לא נוגעים בגוף הפרטי של ילדים או מבוגרים אחרים.
ההבדל בין הפרטי לציבורי
נושא חשוב נוסף שנרצה להתחיל איתו שיחה על מיניות עם ילדים הוא ההבדל בין המרחב הציבורי והמרחב הפרטי.
כשאנחנו לבד בחדר או בשירותים או במקלחת, זהו מרחב פרטי. ויש דברים שנרצה לעשות רק שם.
כשאנחנו נמצאים בכיתה, בגן, אצל סבא וסבתא או אפילו בסלון עם כל בני המשפחה זהו מרחב ציבורי ונתנהג בו אחרת, כדי להתחשב בכולם.
כך למשל נסביר שאפשר לגעת באיברים הפרטיים שלנו, אבל לא נרצה לעשות את זה באמצע הבית של סבא וסבתא עם כל הדודים בפסח,
אלא בחדר שלנו לבד, או בשירותים והמקלחת כשאנחנו לבד.
אלה הם כללי הבסיס שלגמרי אפשר להתחיל איתם שיחה על מיניות עם ילדים.
יש סיכוי טוב שהשיחות האלה יעלו אצלם עוד שאלות, כאן אפשר לקרוא איך לענות להם.
וכאן אפשר למצוא המון המלצות מעולות לספרים שיעזרו לכם לשבור את הקרח ולהתחיל שיחה.
אתם כבר במתקדמים ורוצים עוד מידע? אפשר למצוא אותו בקבוצת הפייסבוק הנהדרת שלי, בדיוק בנושא הזה.
אשמח לשיתופים, מה הזיכרון שלך מהשיחה ההיא עם יועצת בית הספר בכיתה ו'?
